אודות



בכל החיבורים שקרו בינינו במשך השנים והדרך בה הכרנו אחד את השני: גל, משה, מיכל, ואיבי, היתה איזושהי חידה שהובילה אותנו לתוך המסתורין של המוסיקה הקלטית.
אנחנו כמהים אל המוסיקה הזאת, וחשים שמאחוריה מסתתר משהו. שואלים את עצמינו למה היא מחוברת, האם חבוי בתוכה ידע אבוד, זיכרון לזמן נשכח, אולי מרפא? מה המוסיקה הזאת זוכרת, שרובינו שכחנו? מנגנים את הצלילים האיריים ומנסים תוך כדי להתחקות אחר העקבות שהם משאירים. צעד צעד לתוך הלא ידוע...

הקמנו את להקת ירוק עד בשנת 1999,אך המסע של כל אחד מאיתנו ושל הלהקה התחיל שנים לפני..

הוא החל עוד בתקופה בה לא היה אפשרי כמעט להשיג מוסיקה אירית בישראל וכל קלטת שחוקה מרוב ניגונים, נשמרה כמעט בקדושה.
הפרויקט של ירוק עד החל עוד כשאיבי ניגן עם להקת "ריברדאנס" כחמש שנים ברחבי העולם ולבסוף החליט לעלות לישראל ולהגשים חלום אחר , הפרויקט החל עוד כשמשה ביקש שננגן בחתונתו מוסיקה אירית, לפני שחשב להצטרף ללהקה. הפרויקט החל עוד בפגישתם הראשונה של מיכל וגל בימי התיכון, בה חלקו את אהבתם למוסיקה האירית וחשו שותפים לסוד גדול וידעו שיש שם משהו עבורם למצוא ולגלות וכשהקדישו אחד לשני בחתונתם, את השיר:"When Irish eyes are smiling"

מאז אנו מגשרים מהאהבה למוסיקה הקלטית אל המקורות של חיינו, מה שלקח את המוסיקה הזאת לכיוונים חדשים ומקוריים ומחוברים לנו.

מאז ועד עכשיו ארבעתנו התנסינו עוד קצת בחיים. למדנו , הצלחנו, קמנו ונפלנו הופענו, יצרנו,הקלטנו, נסענו, חזרנו, ילדנו, ראינו...ומכל זה הדבר שנשאר, שבאמת הכי חשוב לנו זה לגעת בחיים שלנו ושל אחרים.