ביוגרפיה

"ירוק עד" החלה את עבודתה בשנת 1999. במהלך שנותיה ניסה הרכב לחבר בין הצבע הקלטי לשורשים הישראלים של חברי הלהקה, ולאפשר לניחוח הקלטי להתמזג עם האמונות האישיות ודרך החיים בהם בחרו חברי ירוק עד והסגנונות המוסיקליים השונים שהביאו איתם: מוסיקה עתיקה, לטינית ג'אז, קלאסי ומוסיקה יהודית וישראלית. כך נוצר צבע מאד ייחודי ליצירה של הלהקה שלוקח מעבר לזמן, לסגנון ולצורה המוסיקלית.

עד כה הופיעה הלהקה ביותר מ500 מופעים ברחבי הארץ ובפסטיבלים שונים: הפסטיבל למוסיקה קולית באבו גוש, פסטיבל מרפי, סולם יעקב, פסטיבל ראשון, פסטיבל התמר, ימי מוסיקה וטבע, פסטיבל ימי ענף הזית, פסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים, פסטיבל מינטה למוסיקת עולם בסוזן דלל ועוד. בנוסף הופיעה בסדרות של מוסיקה קלסית וקאמרית בארץ.
במשך שנותיה ניגנה ואירחה הלהקה אמנים רבים עמם נמנים:
נגנית החלילים הנפלאה - חגית רוזמרין, נגנית הנבל הקלטי – סוניטה סטניסלאו, אייל עין הבר – החלילן הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מילכה לקס – הפסנתרנית של התזמורת הפילהרמונית, יורם הלפרין, צ'לן בתז' הפילהרמונית, רימה קמינקובסקי – כנרת בת' הפילהרמונית. חנן יובל, אהוד מנור ז"ל זמר הטנור – נמרוד גרינבוים. Shane Mitchell נגן האקורדיון מהלהקה האירית המופלאה Dervish"" מאירלנד, ונגנית הנבל הנודעת גרנייה המבלי, מאירלנד.

בשנת 2000 הקליטה הלהקה חלק מפס הקול לסרט המצליח "חתונה מאוחרת" בהלחנת המלחין הנודע יוסף ברדנשווילי.

בשנת 2001 הצטרף ללהקה נגן כלי ההקשה אייב דורון לאחר 1200 הופעות ברחבי העולם עם המופע "Riverdance"

בתחילת 2002 יצא לאויר העולם האלבום הראשון "דהר אל חייך". שיר הנושא של הדיסק צולם לקליפ ע"י חברת הסרטים "צלם אנוש" בבימויו של איתן דותן.

בשנת 2003 הקליטה ירוק עד עם חנן יובל אתהשיר "ילד מיוחד משמים". שיר שתורגם ע"י אהוד מנור ז"ל (שם המשורר – אנונימי). השיר הוקלט לקראת הופעה של ירוק עד שנערכה באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים עבור בית "שלוה" – בית לילדים עם צרכים מיוחדים.חנן יובל התארח במופע עם השיר"ילד מיוחד משמים" .את המופע הנחה אהוד מנור ז"ל. המופע צולם לערוץ 2 ושודר פעמים רבות.

בשנת 2004 יצרה הלהקה לכבוד הפסטיבל למוסיקה קולית באבו גוש, בשיתוף עם נגנים מהפילהרמונית הישראלית ורביעיית טרובדור ונגן חמת החלילים אורי שלייפר ואורי מיילס את המופע "במרחבים הירוקים של אירלנד וסקוטלנד". במופע רב משתתפים זה, מנוגנת המוסיקה שבטהובן ערך לשירים קלטיים עממיים ביחד עם המוסיקה האירית העממית בביצוע הלהקה בשילוב נוגע ומרגש מאד עבור הקהל. המופע נחל הצלחה מעבר לפסטיבל והוקלט בשידור חי ל"קול המוסיקה" בשידור חי לתכנית "אתנחתא". ביוני 2011 תתחדש תכנית זו לקראת פסטיבל אבו גוש.
במקביל לתכנית זו יצרה הלהקה מופע נוסף של שילוב האמונויות האיריות: מוסיקה, מחול וסיפור סיפורים עם חברי "מעגל הטורקיז".

בשנת 2005 יצא האלבום השני של הלהקה "הריקוד הבלתי נראה", שזכה לביקורות חמות ונלהבות:" ירוק עד הם משוררים שהכבלים הצורניים אינם מפריעים להם להשיג הבעה מרתקת וצלילה שאין לה ואולי באמת לא צריך להיות לה שום קשר למיקום הגיאוגרפי של חבריה" עמי ברנד, מקור ראשון.
הדיסק הוקלט באולפן studio1 אצל לאו דורון.

בשנת 2006 יצרה הלהקה מופע חדש וייחודי בראץ המשלב את המוסיקה הקלטית עם המוסיקה העתיקה. מופע זה שילב כלים עתיקים :צ'מבלו, בנגינת מיכל שחר, תאורבו בנגינת איתן הופר(שנמנה בין מקימי ההרכב) וזמר הטנור נמרוד גרינבוים. מופע זה נבנה סביב פסטיבל אבו גוש וזכה לתגובות נלהבות בשל השילוב הנדיר והגוונים קלטיים – עתיקים שחברו יחדיו.
בנוסף לכך ערכה ירוק עד פרויקטים מיוחדים , שנגעו מאד בחייהם של חברי הלהקה כמו הקלטת שיר הנצחה לירמי מן הצנחנים והקלטת השיר "טבעת מגן" עם חברותיה של תאיר ראדא ז"ל והשיר ארגז החול לסרט הנצחה שנעשה ע"י חברת הסרטים "צלם אנוש".

בשנת 2007 ביקשו חברי הלהקה.... להאט את הקצב ולפנות זמן של שקט למשפחה, זמן ליצור, לחשוב ללדת, להתחדש, ולהעצים עצמם באופן אישי.כל אחד התרחב בדרכו: גל שחר המשיך את לימודיו בכינור ובנה ביה"ס ללימוד כינור במעלה צביה בגליל והקים את ההרכב "צלול" עם נגנית הנבל סוניטה סטניסלאו.
משה אביגדור הרחיב את משפחתו ,התמחה בנגינת גיטרה קלאסית, מנצח על שני הרכבים קלטו – בלקניים וממשיך להקליט את אלבומו שיריו השני. מיכל שחר – התפנתה יותר למשרת האמהות, חזרה אחרי שנים לנגן פסנתר והמשיכה את לימודיה אצל הפסנתרנית המרפאה דפנה רפאל. העמיקה את עבודתה כמורה למוסיקה ומרפאה במוסיקה והיתה שותפה ביחד עם חגית רוזמרין, דנה קרן ועפרה אמרי ללידתו של הרכב נשים חדש הנקרא "הר הנשים".
אייב דורון הרחיב את משפחתו והקים ביה"ס לנגינת כלי הקשה "פעימות" וממשיך לנגן במופעים : מאז 2007 ועד לאחרונה השתתפה וחיזקה אותנו החלילנית חגית רוזמרין. הופיעה איתנו, תרמה כוחות רבים והאמינה כל הזמן ביכולת של ירוק עד לגעת בלב האדם. על כך תודה.