לפרויקט של ירמי ברדנוב הגענו דרך הקשר המשפחתי של מיכל. ירמי היה דוד של מיכל, שאף פעם לא הכירה.זה היה עוד אחד מהפרויקטים שמצאנו את עצמינו בדרך מסתורית יוצרים קשר עם דבר שנגע בנו וגרם לנו ליצור ולחבר בין העולם שלנו, הישראלי עם הסגנון הקלטי.

ירמי ברדנוב היה מראשוני הצנחנים ונמנה עם גיבורי ישראל. למרות הצטיינותו כחייל, קצין ולוחם אמיץ, היה ירמי רגיש, מעודן ומשורר ובעל חוש הומור אדיר.המצב בארץ באותה תקופה (שנות החמישים) וההתקפות על הישובים היהודים ורצח אזרחים שכבר הפך לשיגרה לא הניחו לו. למרות שכבר היה משוחרר מהצבא, ירמי הרגיש שמקומו צריך להיות בין חבריו הצנחנים. "מה לעשות, אני לא יכול לשבת בבית, בזמן שכל החבר'ה יוצאים לפעולה, אני מוכרח ללכת" . ירמי נהרג במבצע קלקיליה ב 10 באוקטובר 1956 תחת פיקודו של אריאל שרון, בזמן שניסע לחלץ את חבריו מנגמ"ש תחת אש צולבת.יום נפילתו היה גם יום הולדתו.

בשנת 2006 ביקש אביה של מיכל מאיתנו במלאות חמישים שנה לנפילתו של אחיו, ירמי, לרענן שיר שנכתב שנה אחרי מותו ע"י בנימין אביגל שכתב את המילים ודודו שני שהלחין אותו. המילים והלחן נכתבו ברוח שנות החמישים של ישראל . ניסינו ביחד עם הזמר אלי יבלונקה לשמר את התחושה והגבורה שהולכת איתה ביחד עם תשוקה לחיים ולמרחבים שהיתה לירמי, ואין כמו הסגנון הקלטי כדי להעצים את התחושה הזאת.

כך חודש לו שיר שכמעט נשכח.. השיר שודר בכל תחנות הרדיו ומאז משודר בימי הזיכרון.
חזרה לאתר